סרט דוקומנטרי על “יחידות ההגנה של הנשים” ששכתבו את ההיסטוריה של הנשים ברוג’אבה

יחידות ההגנה של הנשים (YPJ) פותחו במהפכה של רוז’אבה, הפכו לכוח יעיל בכל שלושת הקנטונים והשיבו למתקפות מבחוץ כארגון הנשים האותנטי שהן.

עם מהפכת רוז’אבה, הנשים הכורדיות התארגנו בענייני ההגנה העצמית כמו גם בתחומים חברתיים, מדיניים וכלכליים. יחידות ההגנה של הנשים (YPJ) פותחו במהפכה של רוג’אבה, הפכו לכוח יעיל בכל שלושת הקנטונים והשיבו למתקפות מבחוץ כארגון הנשים האותנטי שהן. נשים שהתארגנו גם במלחמה וגם בחיי היומיום שכתבו את ההיסטוריה של הנשים ברוג’אבה, מבצר ההתנגדות.

הכורדים מרוג’אבה, נחושים בדעתם למצוא מערכת משלהם כנגד כל הלחצים, התחילו לבנות את האוטונומיה הדמוקרטית ב-19 ביולי 2012. הכורדים ברוג’אבה נהלו מלחמת כבוד למען האנושות, כל זאת תוך המשך מאמצי הבנייה שלהם בנחישות. בערים רבות ברוג’אבה, נשים הקימו מוסדות כמו סניפי נשים של כוחות הביטחון, אסיפות עממיות, קרנות של נשים, קומונות של נשים, ארגוני נשים, בתי המשפט, מרכזים קהילתיים, מרכזי תרבות ואמנות, מרכזי נוער וכדומה. ארמנים, ערבים ואשורים לקחו גם הם חלק במוסדות אלה והם נבנו, צעד אחר צעד. העם התארגן במוסדות אלה על בסיס אוטונומיה דמוקרטית והשקיעו מאמצים בהעלאת מודעות.

כנגד התקפות הצבאיות בערים ברוג’אבה שבאו בעקבות ההכרזה של השיטה הדמוקרטית, הכורדים ברוג’אבה התארגנו באופן עצמאי בתחום הצבאי תחת השם יחידות ההגנה של העם (YPG).

ה-YPG הוקמו למען הגנה על העם ונשים כורדיות לקחו חלק פעיל בהגנה על העם. מכיוון שהמהפכה ברוג’אבה התפתחה תחת הנהגתן של נשים, הצורך בארגון אותנטי של נשים כורדיות היה ניכר.  ב-2 בדצמבר, 2012, הוקמו יחידות ההגנה של הנשים (YPJ).

על פי ההחלטות שסוכמו בכנס הראשון של ה-YPJ בדריק, יחידות ה-YPJ הוקמו בכל הערים בשלושת הקנטונים של רוג’אבה. כל היחידות נקראו על שם נשים שאיבדו את חייהן במלחמה.

אקדמיה של יחידות ההגנה של הנשים בשם אקדמיית שהיד סילאן (המרטירית סילאן) נפתחה בג’יזרה כדי שנשים יוכלו להכין את עצמן להגנה עצמית. 6 לשכות של אקדמיית שהיד סילאן נפתחו בקנטונים אפרין, קובנה וג’יזרה. מאז, אלפי לוחמות אומנו באקדמיות האלה. בימים הראשונים של ה-YPJ, הן רצו נאבקו במתקפות של כנופיות בהתנגדות קרבית חסרת תקדים. סילאב איבדה את חייה במהלך הלחימה בעימות כנגד קבוצות כנופיות באפרין והפכה למרטירית הראשונה של ה-YPJ. בתקופה המוקדמת של הקמת ה-YPJ 29 לוחמות איבדו את חייהן בלחימה מול קבוצות כנופיות.

עם התעצמות מתקפות הכנופיות, ה-YPJ הוצבו בכל הערים ברוג’אבה. מרכזי YPJ הוקמו בכל עיר. היו 10 עד 20 לוחמות YPJ בכל מרכז. במרכזים אלה, נשים התארגנו ולוחמות חדשות הצטרפו. מאז שנפתחו מרכזי YPJ, יחידות YPJ אותנטיות בכל הערים נמצאות במגמת גדילה. מרכזים לתיאום כל יחידות ה-YPJ נפתחו גם הם בכל שלושת הקנטונים. לוחמות שהצטרפו לאחרונה ל-YPJ החלו לעבור אימונים צבאיים ואידיאולוגיים.

לוחמת שלא סיימה את ההדרכה המבוססת על מערכת האוטונומיה הדמוקרטית והרעיון של הגנה עצמית לא יכולה להצטרף למאמץ המלחמתי. נשים ארמניות, ערביות ואשוריות השתתפו בהדרכות אלה ותפסו את מקומן בשורות ה-YPJ. גם נשים כורדיות רבות הצטרפו ל-YPJ מצפון, דרום ומערב כורדיסטן לאחר שדאעש החלו לתקוף את קובנה.

ה-YPJ וה-YPG היו במאבק קשה לנוכח התקיפות שדאעש החלו ועדיין ממשיכים על רוג’אבה בכורדיסטן. לוחמות YPJ ו-YPG רבות איבדו את חייהן במלחמה שהתנהלה בעיקר בקנטון קובנה, ורבות מצטרפות מארבעת הקנטונים של כורדיסטן בתמיכה להתנגדות בקובנה . מספר המצטרפות ל-YPJ וה-YPG נמצא במגמת בעלייה. ה-YPJ השתתפו בהתנגדות קובנה במספרים גדולים והציגו את עמדתן הנשים המתנגדות. ה-YPJ נקטו עמדה עיקשת נגד גישת אונס, רצח ומכירת נשים של דאעש, המוכרים אותן בשווקים, כמו גם אלימות פיזית, פסיכולוגית, תרבותית וחברתית נגד נשים בחברה הכללית. התנגדות אפית התפתחה בדמותה של ערין מירחן ונשים כורדיות אחרות הראתה לעולם כולו פעם נוספת את רצונן לחיים חופשיים. המאבק שהפגינו YPJ בתחילה בקובנה, ושוב בסרקאנה, קזא, טיל המיס, שנגאל ורביע הראה לו את הרצון החופשי שה-YPJ מבקשות לפיתוח ארגון הנשים, למען העם, החברה והנשים עצמן.