איך להיות שמאלן בזמנו של דוטרטה

ישנם חוקרים המגיבים בלגלגנות על ההתבטאויות החוזרות והנשנות של הנשיא רודריגו דוטרטה על כך שהוא שמאלני, סוציאליסט. הספקנות מובנת שכן אף נשיא של הרפובליקה מעולם לא טען שהוא חסיד של פוליטיקה שמאלנית.

14479590_988694691259930_6097469306597651607_n
אולי למלומדים יש תפיסה שונה בנוגע למשמעות של להיות שמאלני בפיליפינים. לפיכך, הם לא יכלו לקבל הודאה של פוליטיקאי על הנטיה האידאולוגית האמיתית שלו. אולי הפוליטיקאי הוא הזוי, או שהוא מעוות את רעיון השמאליות בזדון.

זה אירוני שהמלומדים המקדמים פלורליזם עכשיו מגנים לכאורה על הפוליטיקה של השמאל. דוטרטה לא יכול להשתמש בפלורליזם כדי להפיץ את דעותיו על השמאל? אולי הוא יכול לחקות את הפלורליסטים שאוהבים ערבוב תיאוריות שאמנם סותרות אך נשמעות נחמד ולקרוא להן מורשת של השמאל המכיל, החדש, והדמוקרטי.

akbayan2-696x592
בינתיים, הדמוקרטים הלאומיים, המגינים לכאורה על הדוקטרינה המרקסיסטית-לניניסטית-מאואיסטית האמיתית, משבחים בגלוי את הודאתו של דוטרטה על ההטיה השמאלנית שלו.

בניגוד למספר אקדמאים שמזלזלים בסגנון הפוליטיקה השמאלנית של דוטרטה, הדמוקרטים הלאומיים קיבלו בברכה את ההזדמנות להבהיר ולהסביר את משמעות הדמוקרטיה הלאומית והסוציאליזם.

לפני עלייתו של דוטרטה, פיליפינים רבים הניחו בטעות שניתן לדון באופן חופשי על מונחים אזוטריים כגון סוציאליזם, שמאל, ואוליגרכיה באקדמיה ובתקשורת האינטרנטית אך לא בפוליטיקה מיינסטרימית. אנו יכולים לפקפק בכנות של דוטרטה, הפוליטיקאי; אבל אנו חייבים לפחות לתת לו קרדיט על סירוס ההשפעה הרעילה של השמאלנות המתגרה. פתאום, זה די נורמלי לדבר על העמדה המתקדמת של השמאל והשמאלנים בבירוקרטיה. הנפת אגרופים קמוצים הפכה למגניבה שוב.

digong-696x592
יש לקוות שלא יהיו עוד יועצים פוליטיים המשתכרים יתר על המידה ודוחקים במנהיגי שמאל להסתיר את התדמית האדומה שלהם ולדלל הפוליטיקה הרדיקלית שלהם. כעת אנו יכולים לטעון שהבוחרים מוכנים לתמוך במועמדים לאומיים המאמצים פוליטיקה שמאלנית. באמצעות דוטרטה, הציבור נעשה מודע מיד כי שמאלני הוא לא רק המשתתף הטיפוסי בעצרת המחאה ברחוב, מחלק הפלאיירים הזועם, הפרופסור הממורמר במכללה, עובד העמותה המולטי-טאסקר, והמחוקק מהאופוזיציה. שמאלני הוא גם אחד שיכול להוביל את הממשלה.

mt_cabinet-696x638
ואכן, יש גוונים שונים בשמאל. חלקם מסתתרים היטב בתקשורת התאגידית ובאקדמיה המזהים את עצמם כיורשים של המסורת האצילית של השמאל. ועם זאת הם מבלים יותר זמן בתקיפת הפוליטיקה והפעילויות של השמאל האמיתי והקיים בפיליפינים מאשר פופולריזציה של תורה מרקסיסטית. הם אנטי-שמאל שמתיימר להיות שמאל. הם מעודדים את השמאל הצהוב שתפארתו היא שיתוף הפעולה הידוע לשמצה שלו וחסר העקרונות שלו עם המשטר הקודם.

ואז יש את השמאלנים-לכאורה שמגזימים בנוגע להשפעתם על הפוליטיקה המקומית גם אם אין להם קשרים משמעותיים עם יוזמות מהתחתית. הם לועגים לתנועה ההמונים ומגלמים את עצמם בקהילה הבינלאומית כקורבנות של הסטליניזם ושאר פשעים דמיוניים. התורמים הזרים שלהם תמימים מדי.

מסע הצלב של השמאל הצהוב נגד דוטרטה מרומם בעיקר על ידי המסירות דמוית הכלב שלו לממשלה הקודמת. פאתטי ואופורטוניסטי שהנהגתו נזכרה פתאום בערכה של ההתנגדות לאחר שפטרונם הפוליטי כבר לא בשלטון.

akbayan-696x592
בין שמאלנים המנומסים אלה הנאהדים על ידי המעמד השולט לבין דוטרטה השמאלני מטעם עצמו, איזו פוליטיקה תקדם את המטרה הסוציאליסטית?

עבור התנועה הדמוקרטית הלאומית, הבחירה היא ברורה. בחר את הצד אשר כרת ברית עם הכוחות המהפכניים בקידום רווחת העם. בחר את הכח הפוליטי המסוגל לאחד את העם נגד שלטון זר, דיכוי פיאודלי, ושחיתות מערכתית. בחר את ה-“שמאל” לו יש רקורד של הכרה וכבוד לפוליטיקה של השמאל הדמוקרטי הלאומי.

הסגנון של דוטרטה הוא בחירה המתעלה על הצהובים אם המטרה היא לחזק ולהרחיב את השפעתה של התנועה המהפכנית במדינה.

תודות לשמאל הצהוב, התנועה הלאומית הדמוקרטית מודעת לסכנות הרפורמיזם והקואופטציה הפוליטית המזדחלות.

הפתיחות של דוטרטה לשמאל מצוטטת רבות בתקשורת. מה שאינו מודגש זו האינטראקציה הביקורתית בין הממשלה החדשה לארגוני שמאל. עצרות ופעולות המוניות עדיין מתארגנות ברחבי הארץ. פעילים עדיין לומדים דיאלקטיקה, לא דוטרטיזם. הקמפיין העממי לשינוי דמוקרטי ופטריוטי אינו מעוגן בשתדלנות למען רפורמות בירוקרטיות אלא בעיקר דרך מאבק פוליטי מיליטנטי.

mlm
השמאל ממשיך לדחות את האופי הריאקציונרי של מערכת השלטון. כראשון וכאחרון, הוא תומך באינטרס של העם ולא בהנצחה עיוורת של מנגנון המדינה. ארגוני ההמונים שלו כבר ציינו מספר חולשות של הממשלה החדשה, אפילו שהם שומרים על יחסים ידידותיים עם הנשיא. בשלב מסוים, נאמן דוטרטה בקבינט אף לעג בפומבי למנהיגים דמוקרטיים לאומיים משום שמתחו ביקורת על המדיניות המקרו-כלכלית של מומחי הכסף של הנשיא.

כן, הדמוקרטים הלאומיים תומכים בתוכניות הפרו-עממיות של ממשל דוטרטה; אך לא מוכנים להתפשר על הפלטפורמה המקיפה שלה לשינוי חברתי או לנטוש אותה. המהפכה נמשכת.

antiimpe-696x803