“בני תמיד הרגיש ששווה למות למען אנשים”

סירישה, אשתו של המנהיג המאואיסטי RK, בוויסאכאפאטנאם ביום שלישי.
“מונא תמיד אומר כי המוות ודאי לכל אחד אך כל אחד חייב למות למען אנשים. אנשים צריכים אותנו, כך תמיד הרגיש, אבל המשטרה הרגה אותו בגיל צעיר”, אמרה סירישה, אמו ואשתו של חבר הוועד המרכזי ומנהיג רם דרג של המפלגה הקומוניסטית ההודית (מאואיסטית) הידוע בכינוי ראמאקרישנה בעודה מתייפחת, במהלך עצירה קצרה בבית של צ’אלאסאני פראסאד המאוחר, חבר מייסד באיגוד הסופרים המהפכני בעיר בדרכה למאלקאנגירי שבאודישה, ביום שלישי.

זה היה מה שהיא אמרה על אובדן בנה, שהיה בשנות ה -20 המוקדמות לחייו והצטרף למפלגה לא עד כדי כך מזמן. נטען גם שהוא בטבעת הביטחון של אביו.

מונא היה בין 24 המאואיסטים שנהרגו בחילופי האש מול כוח משותף של כלבי הציד של ה-AP וקבוצת המבצעים המיוחדים של אודישה באזור יער עבות ליד פאנסאפוט ברובע מאלקאנגירי באודישה סמוך לגבול אנדרה ביום שני בבוקר.

גב. סירישה יחד עם גיסה והאח המשותף של RK, קאליאנה ראו, יצאו למאלקאנגירי יחד עם בני משפחתו של RK, וכמה אחרים. שני אמבולנסים גם הופעלו על ידם כדי להביא את הגופות במקרה שיזוהו.

מוקדם יותר, הסופר המהפכני ורווארה ראו ואחרים עזבו את בית צ’אלאסאני פראסאד לכיוון מלקאנגירי לאחר עצירה קצרה בעיר.

“הביאו שוטרים לחקירה”

מר ורווארה ראו ומר קליאן ראו, דיברו בזמנים שונים עם כתבים, אמרו שאלו לא היו חילופי אש, אלא טבח במאואיסטים שנחו, ודרשו שהממשלה תזמין תיק על השוטרים והאנשים האחראים לעימות לפי הנחיות המשפט העליון. חקירה של האירוע תחשוף את האמת, הם אמרו.

מר ורווארה ראו שאל כיצד אף מאואיסט לא נפצע אם אכן מדובר בחילופי אש.

האירוע היה חלק מהמהלך הממשלתי לנקות לחלוטין את אזור הסוכנות ממאואיסטים  מכיוון שהם מנעו ממנה להחל בכריית בוקסיט על ידי תמיכת בגיריג’אנים שמתנגדים למהלך בקדנציה הקודמת של צ’אנדראבאדו נאידו וכאשר מאוחר י. ס. ראג’אסקרה רדי היה השר הראשי, כך אמר.

אנג’אמה ופאדמה קומארי, נשיאת ומזכירת של אגודת ידידי החללים ובני משפחתם בהתאמה, האחים של המנהיג המאואיסטי גאג’ארלה ראבי, סאמאיה ואשוק, גיסתו, ובני משפחה של כמה מאואיסטים שנהרגו או נחשד שנהרגו, ליוו את מר ורווארה ראו למאלקאנגירי.

מר ורווארה ראו טען כי האירוע התרחש ליד מונצ’ינגפוט ולא בצד השני של הגבול במחוז מאלקאנגירי אך הגופות הוזזו למאלקאנגירי במקום שיביאו אותם לוויסאכאפאטנאם.

מקור:
http://www.thehindu.com/news/national/telangana/my-son-had-always-felt-its-worth-dying-for-people/article9269707.ece